השיח על הצורך בשימור הטבע הולך וגדל בעיקר סביב הנושא של צימצום שטחי המחיה הטבעיים. ככל שעובר הזמן עוד פינה שהיתה בעבר ירוקה ומלאת חיים הופכת למשטח אספלט אפור, משעמם ומזהם. התוצאות רעות גם לאדם וגם לחיי הבר שנהרסים כליל. יש מקום לומר שהמחיר למגורים הוא הקרבת שטח ירוק אבל מדוע השטחים הירוקים שכבר הוחלט לשמר עדיין ממשיכים לסבול ממפגעים שונים שכמובן אנו אחראים להם ?

 

להלן כמה דוגמאות למפגעים סביבתיים:

 

השלכת פסולת וחפצים מסוכנים - מלבד הפגיעה האסתטית בנוף, השלכת פחיות, קופסאות שימורים, נעצים וחפצים חדים עלולים לגרום לפציעתם של בע"ח ובמקרים אחרים למותם לאחר סבל רב, גומיות וניילונים עשויים לגרום לחנק.

כמו כן השלכת חומרים רעילים כדוגמת סוללות, תרסיסים וחומצות פוגעות בטבע במגוון צורות מפגיעה פיזית בבע"ח וצמחים ועד זיהום מקורות מים חיוניים.

 

ציד בעלי-חיים - בעיקרו הוא ענף ספורט. בנושא זה ישנה חלוקה לשניים ציד חוקי אשר נועד למעט אוכלוסיות הולכות ומתרבות של מין מסויים והוא לצערנו מותר ומעוגן בחוק על פי קבלת היתרים מיוחדים ע"י הגורמים האחראים לענף. השני ציד בלתי חוקי שנעשה ללא היתרים חוקיים ופוגע בכל אוכלוסיות בעלי החיים. אז בכל מקרה עם היתר או בלי היתר ענף מושחת שכזה בסופו תמיד מסתיים בתוצאות הרות אסון מבחינת הטבע כי האדם במיוחד זה הנוטל חיים לשם הנאה ברור שלא מתכוון לצייר לעצמו קו אדום כלשהו. עד כאן מבחינת החוק.האם ציד הוא מוסרי גם בהנחה שהוא נועד "להציל" את הטבע מהתרבות מופרזת של מין זה או אחר ? האם הוא דבר חיובי ? האם הוא דבר חינוכי ?

התשובה חד משמעית: לא !

בפועל ציד הוכיח את עצמו כאחד הגורמים הבולטים בהכחדת בע"ח ומצד שני הדבר האכזרי ביותר שאדם יכול להעניק לטבע בעטיפת הסוואה ששמה דילול אוכלוסיות למען איזון.

 

סחר בלתי חוקי בבעלי-חיים - ענף זה הינו הפשע השלישי בגודלו בעולם וגורם משמעותי מאוד בהכחדת מיני בעלי-חיים רבים. איסוף בע"ח מהטבע נעשה בצורה אכזרית הוא מתחיל בהריגת ההורים ולאחר מכן בזיזת הצאצאים, הבאת בע"ח לנקודות המכירה שאף הוא כרוך בסבל רב עשרות עד מאות פרטים מתים בדרך והנותרים נמכרים בסכומי עתק. לכן לפני שקונים בחנות לחיות מחמד יש חובה לדרוש מהבעלים להציג היתר מרשות הטבע והגנים המורה על כך שהעסק נמצא בפיקוח הרט"ג.

נקודה למחשבה: אם אנחנו אוהבים בע"ח באמת, הגיע הזמן להפסיק לדרבן עסקים למכור אותם בין בפיקוח ובין בלי פיקוח שכן אם אין קונים אין מוכרים , פשוט צאו לטבע וצפו בהם !

 

חיות מחמד - חיה אינה צריכה להיות בשבי בין אם הבית החדש הוא כלוב או ארמון וכאשר מדובר בציפורים הקושי הוא עוד יותר גדול לציפור שכן אצלה המרחב והמעוף הוא חלק בלתי נפרד מאורח החיים. אם תהיתם למה ציפור מחמד בד"כ בורחת באפשרות הראשונה זו בדיוק התשובה. בנוסף לכך ישנה בעיתיות נוספת כאשר אנשים מכוונה טובה מחליטים לקנות בעל-חיים אך לאחר זמן מה חושבים שיותר טוב לשחרר אותו לטבע אך דווקא בנקיטת פעולה זו הם עלולים שלא במתכוון לפגוע בחיה מכיוון שהיא אינה מנוסה דיו לשרוד את חיי הבר ויהיה קשה לה מאוד להתאקלם אם בכלל ומצד שני אם תשרוד ותמצא שותף בן מינה היא עלולה ליצור את המין הפולש הבא במידה ומדובר במין שאינו מקומי. ובקיצור אם יש כבר חית מחמד צריכים לתת לה את הטיפול הראוי במאת האחוזים אך אם עדיין אין לכם פשוט תוותרו על הרעיון למען שלומם וטובתם של בעלי-החיים וצאו לצפות בהם בטבע. 

 

התעללות בבע"ח - המילה כבר אומרת הכל אין צורך להוסיף בכיעור המעשים ובעונשים הרדודים. פיזור רעלים - באופן חד משמעי זה פיתרון רע לכולם. בתים, עסקים ומקומות יישוב רבים נוהגים להשתמש בפיזור רעלים על מנת למגר אוכלוסיות של מזיקים שונים, הנפוץ ביותר הוא רעל נגד מכרסמים. רוב האנשים חושבים שהרעל מיועד לפגוע בעכברים ובחולדות ושם בעצם הפגיעה נעצרת, טעות היא בידם. עכבר שהורעל או חרק שרוסס נושאים בגופם את הרעל ובמידה ובעל-חיים אחר יאכל אותם הוא גם כן ינזק. כמו כן ציפורים רבות נפגעות כאשר הן אוכלות את הרעלים דמויי כופתיות בתמימות ולאחר מכן רוב הסיכויים שלא ישרדו לאחר סבל רב. היום ניתן לפתור את בעיות המזיקים באמצעים שנועדו להרחיקם ע"י יצירת סביבה עם אי נוחות כמו קולות נמוכים מטרידים שמיועדים רק לאוזני האורחים הלא רצויים וכל זאת ללא שימוש ברעלים וחומרים כימיים.

חשוב לזכור: אם ריססתם חרק זירקו אותו לפח ולא לדשא כדי למנוע פגיעה בבעלי-חיים אחרים !

 

השחתת צרכים חיוניים לחיי בר - מקורות מים הם אחד מיסודות לקיום חיים בסביבה, כל מקור מים זמין מהווה בסיס לסביבה מלאת חיים כל זיהום שלו פוגע בכל החיים שרוחשים סביבו לכן זריקה של חומרים מזהמים ע"י האדם בין כשמדובר במפעלים ובין באדם פרטי שמשליח לשם מכל הבא ליד פוגע בצורה קשה בחיים הבריאים שמסביב. גם לעצים חשיבות רבה בחיי הבר והם מהווים חבל הצלה לחיות הבר בכל מקום שהפך ליישוב עירוני, לרוב הציפורים הם מהווים מקום קינון פוטנציאלי ויחידי כמו כן גם מקומות לינה ומסתור. גם חרקים רבים מוצאים מקום מגורים מתחת לקליפתם.

בכריתת עצים לגמרי אין מה להאריך שהדבר פסול וכל כריתה גורמת לחיות הבר להצטמצם לשטחים קטנים יותר ולהיווצרות עימותים מיותרים. כאשר אנו באים לגזום ענפים של עצים ראשית יש לתת את תשומת הלב לשינויים שקורים בכל עונה. כאשר עץ מוציא פירות הוא מהווה מקור מזון עשיר להרבה בע"ח מה שגם בד"כ זה קורה במקביל לעונת הקינון שאז יש צורך בשפע מזון כדי להאכיל גם את הצאצאים של הדור החדש לכן מומלץ לחכות עם גיזום הענפים לחודשים מתאימים יותר. בנוסף לכך בחודשי הקינון יש לבדוק טוב טוב אם העץ לא מהווה באותו הרגע מקום קינון פעיל לציפורים כפי שמצוי בארצנו, על ידי הגיזום הקן עלול להיחשף לטורפים או ליפול או שפעולת הגיזום תפגע בגוזלים מה שבכל מקרה יביא ככל הנראה יביא לסיום כושל של מחזור הקינון. לכן ראוי שכל דבר יעשה לאחר הקדשת זמן למחשבה.

 

לסיכום בידינו להרוס עולמות ובידינו לבנותם, זה המחיר וגם הזכות להיברא אדם.