תיאור:
ציפור שיר קטנה בגודל 19-16 ס"מ ובמשקל 22 גרם עם מוטת

כנפיים באורך 30-26 ס"מ. הזכר, בדרך כלל, קצת יותר גדול

מהנקבה. בלבוש החורף, יש לו כיפה שחורה ומעין שרשרת

שחורה על החזה. מצחו, לחייו וגרונו לבנים, לעומת שאר

חלקי גופו העליונים האפורים. צבע הגחון בין לבן לאפור.

כנפיו שחורות ובעת המעוף ניתן לראות עליהן שני פסים

לבנים בולטים. לנקבה ניצוי דומה, אך בלבוש החורף כיפת

ראשה אפורה, ומצחה אפור ברובו. אם יש לה פס מצח לבן,

הוא צר מזה שבמצח הזכר. כמו כן, הסהרון צר יותר וצבעיו

עזים פחות מאלה של הזכר.
בין ינואר למרץ יש חילוף נוצות, שלאחריו הוא עטור בלבוש

הקיץ. אצל הזכר העורף הסנטר והסינר בחזה משחירים וצבעם הופך עז ובוהק. הנקבה דומה בזה לזכר אך צבעיה בוהקים פחות, והסהרון קטן יותר וגבולותיו לא כל כך חדים.
צבע קשתית העין חום כהה, המקור כהה עדין וישר, הרגליים כהות, האצבעות ארוכות, הכנף ארוכה ומחודדת והזנב ארוך.
ניצוי הצעיר חום אפרפר יותר משל הבוגרים.

מקום חיות:
נופים פתוחים, שדות, ביצות, שטחים חקלאיים, פארקים, גינות, גגות, מדשאות וכבישים.

התנהגות:
ברוב היום הנחליאלי בשונה מרוב ציפורי השיר שמנתרות הולך ורץ על הקרקע ואת מעופו הגלי מלווה בציוצים בכל גל וגל. מקצת מהפרטים החורפים נמצאים במשך היום בזוגות ובטריטוריות קבועות וחלקם השני נשארים בלהקות וזאת בעיקר באזורים בהם מצוי שפע של מזון.
לקראת ערב גם אלו וגם אלו מתקבצים למושבות לינה על עצים סבוכים בתוך ערים ויישובים.

תזונה:
בעיקר מחרקים אך גם מתולעים, זרעים, חלזונות ומשאריות מזון.

קינון:
מקנן בתוך קירות אבן, מתחת לגגות רעפים, בפתחי איוורור ובגדות.

תוחלת חיים:
הפרט המטובע הבוגר ביותר שנצפה היה בגיל כ-10 שנים.

תפוצה:
חורף וחולף מצוי ביותר בכל חלקי הארץ ומקנן נדיר למדי בצפון.
נדידת הסתיו של הנחליאלי הלבן מתחילה בספטמבר עד סוף

נובמבר. ישנה גם נדידת אביב בין פברואר למאי, אך היא בהיקף

מצומצם מנדידת הסתיו וגודלן של הלהקות הנודדות קטן יותר.

האוכלוסייה החורפת מגיעה בדרך כלל בגל אחד בין סוף ספטמבר

לתחילת נובמבר.
החל מחודש פברואר עד לשבוע הראשון של אפריל האוכלוסייה

החורפת מתחילה להתדלדל. האוכלוסייה הנשארת לקיץ לדגור בצפון

מונה עשרות זוגות בלבד.