תיאור:
ציפור שיר קטנה ממשפחת הצופיתיים באורך 10.5 ס"מ ובמשקל 8 גרם, מוטת הכנפיים מגיעה ל-16-14 ס"מ.
מקורה עדין מאורך ומכופף מעט, רגלה ארוכה ביחס לגופה, קשתית העין בצבע חום כהה, המקור והרגליים בצבע שחור.
ההבדלים בין הזכר למנקבה ניכרים, צבעו של הזכר שחור עם ברק מתכתי ירוק בראשו ובגבו, ובכיפת הראש וחזהו צבע הבר סגול-כחול מתכתיים.
הנקבה לעומתו חומה אפורה עם זנב שחור. אין שינויים בניצוי במשך השנה.
הצעירים דומים לנקבה.

מקום חיות:
גנים, פארקים, יישובים, נאות מדבר וכמעט בכל מקום עם צמחייה.

התנהגות:
ציפור די טריטורית, הזכר דואג להכריז על הטריטוריה שלו כדי להרחיק זכרים אחרים מהמקום, גודל הטריטוריה נע בין 5-3 דונם. עיקר המלחמה מתחילה עם בוא האביב. בטריטוריה אחת ניתכן מצב בו יהיו מאוגדים קבוצה של עד 5 זכרים.
הזכר עצמו אינו נאמן לזוגתו בעת מחזור קינון אחד הוא יכול להקים מספר קינים גם עם צופיות אחרות שנמצאות בטריטוריה שלו.

תזונה:
בעיקר צוף פרחים אך גם חרקים קטנים.

קינון:
עונת הקינון העיקרית מתחילה בתחילת מרץ ונמשכת עד תחילת חודש יולי.
הקן בצורת אגס עם פתח עגול בצד תלוי על ענף ונבנה ע"י הנקבה בלבד שהזכר תומך פה ושם.
בתטולה 3-2 ביצים והנקבה דוגרת עליהם לבדה במשך 13-12 יום. צבע הביצה למן מנומר בנקודות אפורות קטנות.
הגוזלים בוקעים סומים ועירומים ובעלי מקור קצר ורחב בשונה מההורים. בדרך כלל בימי הדגירה המראה הקבוע הוא מקור הנקבה שמבצבץ מתוך הקן מהפתח כלפי חוץ.
ההורים מאכילים את הגוזלים במשך 13 יום בחרקים ולאחר מכן הם פורחים מהקן, עם זאת לאחר מספר ימים ההורים ממשיכים להאכיל אותם והם ישובו ללון בקן.
אצל הצופית באופן נדיר ביחס לשאר ציפורי השיר הסיכוי גבוהה שהיא תשוב לדגור באותו הקן במחזור הבא, הצופית עשויה להשלים 3-2 מחזורי קינון בשנה.

תוחלת חיים:
הפרט המטובע הבוגר ביותר שנצפה היה בגיל 4 שנים.

תפוצה:
יציבה ונפוצה מאוד בארץ.
עד תחילת המאה-20 בישראל היה ניתן לראותה רק בנאות מדבר בלבד, היום ניתן לראותה ברוב אזורי המחיה בארץ.